הרב מנחם מענדל הרצל ורעייתו יצאו לשליחות בעיר לוסקה, בירת זמביה שבאפריקה. זמביה נושאת עמה היסטוריה יהודית מפוארת כשבעבר היוו היהודים חלק משמעותי בתהליך ההתפתחות של המדינה. עם זאת, לאורך השנים חוותה זמביה טלטלות שהובילו לעזיבתן של רבות מהקהילות היהודיות. כיום נותרה קהילה יהודית בעיר לוסקה, שבה פועל הרב הרצל, המחייה את החיים היהודיים במקום ומשפיע בעשייתו על כל רחבי המדינה.
בימים ההם
הרב הרצל הוא בוגר ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב”ד. בהקשר זה, ישנו סיפור מרתק ומעורר השראה על יהודי מיוחד, שלמד גם הוא בישיבת תומכי תמימים בכפר חב”ד, ובשליחות הרבי פעל להפצת היהדות בזמביה שבאפריקה. הסיפור זכה לפרסום על גבי במות שונות, אך ראוי להעלות אותו מחדש, עם תוספת פרטים ומכתבים נדירים מהרבי, אשר טרם פורסמו.
הרב ירחמיאל גלייזר נולד בדרום אפריקה, באמצע שנות החמישים חיפשו הוריו הזדמנויות עסקיות ובחרו להגר לעיר נדולה שבזמביה שם פתחו חנות למכירת מכונות כתיבה. בנדולה היתה קהילה יהודית קטנה אך לא היה להם רב ושוחט, רק מנייני תפילה בחגים.
בשנת תשכ”ה כשירחמיאל הגיע לגיל שמונה-עשרה הוא נסע לארץ ישראל וכמו רבים אחרים חיפש להתנדב באחד הקיבוצים וההשגחה העליונה הובילה אותו לקיבוץ הדתי עין-צורים שליד קרית מלאכי. בקיבוץ הוא גילה חיים יהודיים תוססים מה שהפעים אותו מאוד, הוא רצה להשתלב אך הבין שמאחר ואין לו רקע דתי עליו ללמוד קצת.
הוא פנה במכתב לפדרציה של מרכז ודרום אפריקה בישראל, וכתב להם שהוא מעוניין ללמוד יהדות בישיבה והאם הם יכולים לסייע לו בזה. בהשגחה פרטית בדיוק כשהמכתב הגיע למשרדים בתל אביב הופיע שם חב”דניק, הרב אברהם ליסון מכפר חב”ד שנהג לבקר במשרד מדי פעם.
האחראי הושיט לליסון את המכתב, והוא מיד הביע נכונות להזמין את ירחמיאל לכפר חב”ד וכך הוא הגיע לישיבה בכפר חב”ד, השתלב שם במהירות וכמו שהוא מתאר את ההרגשה הטבעית שלו בישיבה “כמו דג במים”. תופעה נדירה זו בה נער לא דתי מזמביה לומד בישיבה בכפר חב”ד עוררה הדים רבים וזכתה לסיקור על גבי העיתונים בארץ. כך השיב ירחמיאל לעיתון ‘שערים’ כשנשאל על לימודיו בישיבה בכפר-חב”ד:
“נו, ואני ב”ה שמח בחלקי, בלי ספק. ההשגחה העליונה היא אשר הנחתה את דרכי אל המקום הקדוש הזה”. משפחתו עדיין לא עיכלה את אשר עובר על בניהם, אך כל יום מצפה ירחמיאל לתשובתו של הרבי, ממנו ביקש לדעת מה לעשות, לעשות נפשות לחסידות חב”ד בערבות אפריקה? בנפש חפצה הוא אומר “רק שהרבי יגיד לי, רק שהרבי יגיד”!
וכך במשך שנתיים וחצי הוא למד בישיבה ולקראת חודש תשרי בשנת תשכ”ט הוא החליט לנסוע לראשונה לרבי ולהמשיך את לימודיו בניו יורק, הוא הגיע לפני ראש השנה וכתב על כך לרבי ולהפתעתו הרבי ענה לו שעליו לחזור ולהמשיך את לימודיו בישיבה בכפר חב”ד.
הוא חווה את חודש החגים במחיצתו של הרבי, וביום ראשן אחר-הצהריים זכה להיכנס ליחידות. הוא הגיש לרבי פתק שבו כתב על משפחתו בזמביה ועל המשך לימודיו בכפר חב”ד.
לפתע הרבי הרים את עיניו הק’ ואמר לו: “הייתי רוצה שתחזור לזמביה, ותעסוק שם בהפצת היהדות” הוא מאוד הופתע ואמר לרבי “הרי הרבי ענה לי לפני החגים לחזור ללמוד בכפר חב”ד ויש לי טיסה חזרה בעוד כמה שעות”.
הרבי השיב לו: “תחזור ללמוד בכפר חב”ד, אבל תיצור קשר מכתבים עם הקהילות היהודיות בזמביה. תכתוב להם מזמן לזמן אודות החגים, חנוכה שמגיע בקרוב, ותבקש מהם שיתלו את המכתבים בבתי הכנסת”. הוא חזר לישיבה בכפר חב”ד והקפיד לקיים את הוראת הרבי וכתב מכתבים ליהודים בזמביה והשפיע רבות על עניני התורה והיהדות.
אחרי קרוב לחצי שנה בישיבה בכפר חב”ד הוא קיבל מכתב מאביו שמבקש ממנו לחזור לזמביה כדי לעזור לו בעסקיו, הוא שאל על כך את הרבי והרבי ענה לו: “ימלא בקשת הוריו שי’ לבקרם למשך חדשים אחדים, ובטח ינצל את זה גם כן להפצת היהדות ועניניה ובעיקר בנוגע למצוות מעשיות”.
הוא חזר לזמביה והחל לעסוק בהפצת היהדות, מיד בתחילת הדרך הוא קיבל טלפון מהרב יוסף וינברג ע”ה שהיה נוסע לדרום אפריקה מדי שנה שסיפר לו שהרבי הורה לו להתקשר ולברר האם יש לו את כל הנצרך כדי לחיות בזמביה כיהודי.
הוא שהה בזמביה כמעט שנה שבה הפיץ את היהדות בעירו ומסביב לה בהצלחה רבה, ולאחר שהמצב במדינה התערער אביו החליט שזה הזמן לחזור לדרום אפריקה, הם שאלו את הרבי והרבי הביע את הסכמתו, ובכך נסתיימה שליחותו בדרום אפריקה.
בזמן הזה
53 שנים חלפו ויהדות זמביה החלה לחיות מחדש כשהשליח הרב מנחם מענדל שיחי’ הרצל ומשפחתו החליטו לצאת ולהפריח את השממה. בכך רצונו הק’ של הרבי להפצת היהדות בזמביה באה שוב לידי פועל, בכפל כפליים, בעשי’ נרחבת על ידי השלוחים החדשים, משפחת הרצל.
המכתבים המיוחדים שהרבי שלח למדינת זמביה תלויים בבית חב”ד החדש מראים ומזכירים לכולם את דאגתו העצומה של הרבי ליהודי זמביה לפני 56 שנים, וללא שום ספק פועל וחושב עליהם כמו על כל יהודי בעולם גם היום.
האברך ירחמיאל שי’
ר’ ירחמיאל גלייזר זכה במרוצת השנים למכתבים רבים ומענות קודש מיוחדים מהרבי. נביא בפניכם שניים מהם; ההוראה המיוחדת של הרבי לר’ ירחמיאל בתחתית המכתב מערב חג השבועות. וההוראה מי”ט כסלו – עשי’ כפולה ומכופלת.
פרנסה הקשורה בהפצת היהדות
במכתב כללי-פרטי שקיבל בערב חג מתן-תורה ה’תש”ל הוסיף הרבי בתחתית המכתב:
נ.ב.
נתעכב המשלוח ובנתיים נתקבל מכתבו מי”ח סיון – עליו להסתדר בפרנסה הקשורה בהפצת היהדות ומצוותי’ כזו שתהי’ לו אפשריות רבה לעשות בזה (אבל לא להיות בצבא או טייס וכיו”ב).
ההוראה מי”ט כסלו – עשיה כפולה ומכופלת
מכתב כללי-פרטי נוסף מיום ב’ דחנוכה, כ”ו כסלו ה’תשל”ב.
האברך ירחמיאל שי’
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת המכתב והפ”נ מאז.
במלאות שבעת ימים מיום י”ט כסלו יש להעיר:
קביעות שנה זו –
בנוגע ליום בשורה הוא יום י”ט כסלו, זכרון לי”ט כסלו דגאולת אדמו”ר הזקן (בשנת תקנ”ט) –
מיוחדת בזה שהוא יום שהוכפל בו כי טוב,
אחד הציונים- שבחים דזמן גאולת אדמו”ר הזקן וכלשונו במכתבו מבשר גאולתו: יום אשר עשה הוי’ לנו יום י”ט כסלו יום ג’ שהוכפל בו כי טוב יום ההילולא רבא דרבינו הקדוש נ”ע.
כמה ענינים בכפילת הטוב – מתחיל ממחז”ל טוב לשמים וטוב לבריות, תורה (לקח טוב) ומצות (מעשים טובים וכללותם – מצות הצדקה), ובל’ אדמו”ר הזקן מהאריז”ל שיש ב’ מיני נשמות בישראל נשמות ת”ח העוסקים בתורה כל ימיהם ונשמות בעלי מצות העוסקים בצדקה וגמ”ח.
וככל הענינים בקודש – כל אחד מהנ”ל כלול מחברו. ולדוגמא: תורה – ת”ת לרבים; צדקה וגמ”ח – כמעשה אבות, גמ”ח דאברהם אשר נטע אשל וכל עובר ושב אכלו ושתו כו’ אמר להם כו’ משל אלקי עולם אכלתם הודו ושבחו וברכו למי שאמר והי’ העולם.
והמעשה עיקר, אשר (גם) הקביעות דיום זכאי – י”ט כסלו – דשנה זו (כמו – דשנת הגאולה) ביום שהוכפל בו כי טוב,
תעורר את כל אחד ואחת וביתר שאת וביתר עז לעשי’ כפולה ומכופלת: ת”ת ות”ת דרבים, גמ”ח וגמ”ח בגשם וברוח גם יחד,
מיוסדים וחדורים אהבת השם (שהיא מיסודי התורה ושרשה ומקור לכל רמ”ח מ”ע) ואהבת ישראל (שקיומה זהו כל התורה כולה ואידך פירושה הוא כו’),
עשי’ כדבעי לי’ למיעבד ועוד יותר – עשית מהדרין, ועוד יותר – מהדרין מן המהדרין,
וכהוראת ימי החנוכה – דמנהג הפשוט במצות היום – הדלקת נרות חנוכה הוא כמהדרין מן המהדרין.
בברכה להסתדרות טובה ולבש”ט
חתימת יד קדשו
